ציורי העיירה היהודית והמלאכות המאפינים את חיי העיירה, בציורים של "יחיאל אופנר"

Artist Yechiel Offner paintings of the Jewish shtetl"

 מידי כמה ימים יעלו ציורים חדשים על חיי העיירה היהודית,בטעם ובניחוח של פעם 

ציור- מתן בסתר

 ציור מאת יחיאל אופנר "מתן בסתר" שמן על בד

בציור של יחיאל אופנר, רואים את אחד היהודים מהעיירה,שבעצמו חסר פרוטה,אך בכל זאת תורם מכספו למטרות צדקה בעיירה,כגון הכנסת אורחים,ארגון מלבישי ערומים,או מתן בסתר ועוד. יהודים תמיד תרמו לאחיהם,גם כשהפרוטה לא היתה בכיסם. בציור שמן על בד, צייר הצייר יחיאל אופנר את קיר הקופות בכפר שבו הוא מתגורר.

 

ציור- שואב מים בעיירה היהודית

ציור מאת הצייר יחיאל אופנר שואב מים בעיירה היהודית-ציור שמן על בד גודל 80=90

הצייר יחיאל אופנר והמצוייר בעל ההדרת פנים  מסתכלים על הציור היהודי

ציור של שואב המים בעיירה, מאת צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר, בציור שילבתי דמות עם מגבעת עכשוית ,כי הרי פעם היו הולכים עם קסקעט או שלאפע,הסיבה ששתלתי את הדמות של היהודי בעל ההדרת פנים שבציור (בתמונה בעל הדמות מתבונן בהנאה על הציור) משום שיש סגולה בקרב חסידים לפרנסה,לספר שני סיפורי צדיקים בכל מוצאי שבת,המצויר בתמונה היה מספר באופן קבוע את המעשה הידוע עם הבעל שם טוב "הבעל שם טוב ראה פעם נושא דלי מים ואמר לו,שאם יפגוש מישהו עם מים, להגיד לו שהבעל שם טוב אמר שמים זה סימן ברכה".- לכן עלה בדעתי לשלב בציור את המספר את המעשיה החסידית,

 ציור - "חלב ישראל בעיירה"

ציור מאת צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר, בציור נראה ר' מוטל חולב את פרתו היחידה והתמימה,חלב שנחלב על ידי יהודי,נקרא "חלב ישראל". הפרה היתה הפרנסה היחידה של מוטל.

 ציור לחיים- און אסעך נחת

רישום ציור אומנותי בעיפרון מאת צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר

השמועה פשטה בעיירה,ר' פייטל זכה במשפט והפריץ זיכה אותו,כל אנשי העיירה הגיעו לביתו של ר' פיטל לשמוח בשמחתו ולהודות לה' על נס הצלתו,הצייר יחיאל אופנר תפס בציור את ר' פייטל מאחל לחיים לאחד מאנשי העיירה בעת סעודת ההודיה

 

  

ההכנסה לחיידר "אריין אין חיידר"

ציור שמן על בד מאת יחיאל אופנר צייר העיירה היהודית-המלמד שציירתי בציור מתגורר  בכפר שלי, ומאד התרגש כשראה את דמותו בסיטואציה של הכנסה לחידר, (לאחר שהציור התפרסם בעיתון)

כשמכניסים את הילד לחיידר. המלמד אומר עם הילד את האותיות הקדושות, ואף ימרחו לו דבש על האותיות כדי שיטעם את טעמם המתוק של אותיות התורה.ולפתע נופלות סוכריות מהשמים על ראש הפעוט,כשישאל הילד מי זרק ?יגידו לו שמלאך מיכאל זרק עליו את הסוכריות.

אריין אין חיידר

בציור נראה הילד עטוף בטלית על ברכי המלמד מהכפר (העיירה) של הצייר יחיאל אופנר

אחים נפגשים-טיירע ברידער.

לאחר החתונה היו בני המשפחה בעיירה נפוצים לכל עבר ומתגוררים במרחקים אדירים, אברהם התחתן עם בת הרב מטרנוב,אהרון התחתן עם בת השוחט מוורשא,אז מתי היו נפגשים?כמובן בעתות שמחה, כשאחד האחים היה מחתן את בנו, היו האחים נפגשים.

 בציור של יחיאל אופנר צייר העיירה היהודית,נראים שלושה  אחים נפגשים בשמחה של אחד מבני המשפחה בעיירה היהודית.

ר' נוחם חלבן העיירה.

 בציור נראה ר' נוחם החלבן משוחח עם עוזרו ר' אברהם דער שוורצע,על גבי החמור בעת חלוקת החלב בעיירה היהודית.סיכסוך קטן עם ר' נוחם ולמחרת אתה שותה קפה בלי חלב. 

 

 

יהודים אמרו לחיים"יידען זאג לחיים" 

בעיירה היהודית לא היו חסרות סיבות להגיד לחיים,היה זה יכול להיות כשהפורעים לא עשו פוגרום בעיירה,או כאשר בנו של הרשל דער טרעגר ניהיה חתן ,או בכל הזדמנות אחרת נהגו יהודים לאחל איש לרעו לחיים ולברכה,בציור "לחיים"של צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר     Yechiel Offner paintings of the Jewish shtetl  נראית קבוצה של יהודים אומרים לחיים ופוצחים בניגון יהודי חסידי

 

ציור חייט העיירה,החייט מהעיירה היהודית בציור של יחיאל אופנר שקוע במלאכתו

 

 

 בעיירה היהודית לתופר היתה עבודה רבה בעיקר בתיקון בגדים ישנים,פעם לא היו זורקים בגד,הילד הבא ישתמש או הבן דוד.

 

ציור חשבון הנפש

 יהודים עושים מידי פעם חשבון הנפש,מה עשיתי עד כה ומה אעשה בהמשך.

 

 

 

ציור של כנר מהעיירה היהודית שחרבה,הכנר בציור של יחיאל אופנר YECHIEL OFFNER  מנגן ניגון יהודי

הכינור תמיד היה הכלי היהודי הנצחי,בכינור אפשר להשתפך בניגון ערב ולשכוח לרגע מהדלות שהיתה מנת חלקה של העיירה

 

 

ציור שמועות וסיפורים בעיירה היהודית,

במכחולו של צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר   Jewish shtetl Artist Yechiel Offner  

 בעיירה תמיד היו שמועות , לא היה רדיו בדרך כלל  נזנו תושבי העיירה היהודית משמעות או מקריאה בעיתונים,

 

 

ציור הצדיק הנסתר רבי  "דוד לייב" לפי עפרונו של צייר העיירה היהודית "יחיאל אופנר"

 יהודי זה היה מכנה את עצמו דער שנורר,הוא היה אוסף כסף ומחלק לאלמנות ויתומים,הכרתי אותו אישית,פעם קיבל סטירה על לחיו מיהודי שצעק עליו "לך לעבוד",אמר לו ר' דוד לייב ,זה היה בשבילי ,ומה בשביל היתומים והאלמנות,באותו רגע הוציא היהודי סכום כסף נכבד ותרם לו

ציור -גבאי ההכנסת אורחים בעיירה "ר' הרשל"

 ציור גבאי ההכנסת אורחים בעיירה היהודית של פעם-מאת צייר העיירה היהודית יחיאל אופנר

בכל עיירה יהודית היה בית הכנסת אורחים,כל נע ונד שהיה מבקש היה יכול להתארח מספר ימים באכסניה,שם קיבל אש"ל מלא(אכילה שתיה לינה) ברישום של צייר העיירה היהודית ,נראה ר' הרשל האחראי מטעם ראש הקהל על הכנסת אורחים

 

 

ציור הרבי מדליק נרות בעיירה היהודית של פעם,לפי עיפרון הציירים של צייר העיירה היהודית "יחיאל אופנר"YECHIEL OFFNER 

 האדמו"ר מדליק נרות ,זה היה שיחת היום בעיירה,לאחר ההדלקה נחפזו כל תושבי העיירה לחצר הרבי והשתתפו ב"טיש" של האדמו"ר,במשך תקופה ארוכה יכלו החסידים להעביר חוויות רוחניות מההדלקה של האדמו"ר.

 

 

 

 

 

 ציור מוכר הדגים בעיירה היהודית  fish store  in the Jewish shtetl

Oil Gallery   (לינק לגלרית ציורי העיירה היהודית- שמן על בד)

http://enter-system.com/site/detail/departAlbum/albumPic.asp?depart_id=64475&category_id=23684

 

 

 ראיתם עיירה שיכולה להסתדר בלי דגים לכבוד שבת,חנות הדגים היה לב ליבה של העיירה היהודית.

 

 

ציור של שני יהודים לומדים תורה,בין מנחה למעריב

 

 מה עושים יהודים בזמנם הפנוי בחיים השלווים של העיירה,בימים שבהם לא היה ארנונה לא מס הכנסה ולא פלאפונים? לומדים תורה! הנה שני יהודים שהכרתי אישית אחד מהם היה בן 108 בפטירתו השני בן 96

 

 

ציור של סבא מברך את הנכד-ברכת הבנים- בערב שבת בעיירה היהודית.

הסבא בעיירה היה תמיד ראש השבט ,הכבוד והאהדה שרחשו הנכדים לסבא היה לשם דבר,הסבא היה מספר לנכדים על הפרעות שהיו מנת חלקם לפני שנים רבות

 

ציור המלמד עם המקל בעיירה היהודית

 

 

 בעיירה  הילדים היו הולכים ללמוד אצל המלמד קומץ א' או. והילד שחרג מעט היה זוכה לעיתים לטעום את טעם המקל,אבל בדרך כלל המקל לא היה בשימוש,מספיק היה לילד לדעת שהמקל יכול פתאום לעבוד,וזה הספיק

פרשנות לציור

המלמד בחידר-המלמד שואל את הילד שאלה,העינים של הילד מתחננות לחבר ממול שירמז לו התשובה,החבר מנסה לגלות וחושש להתפס,החבר ליד הנבחן כובש את חיוכו מטרת המקל של המלמד להטיל מורא על הינוקא,-הציור בסגנון נאיבי עם טעם של פעם

ציור הגבאי מחלק לחיים בערב ראש השנה בבית הכנסת של העיירה היהודית של פעם

 הגבאי של ה"שול" זה אחד התפקידים החשובים בעיירה

 

 

 

 ציור של האדמו"ר מגור שליט"א

 

 

ציור ליל שבת בעיירה היהודית,במכחול הצייר יחיאל אופנר

ליל שבת בעיירה ,האב עושה קידוש על היין ,

 

 

ציור נחת רוח ,אבא בוחן את הילד בשבת אחה"צ אחרי הצונ'ט

 הילד היהודי נבחן אצל האב בשבת על החומר הנלמד במשך השבוע,האבא מתענג ואומר לעצמו אה איזה נחת 

 

 

ציור תשליך בעיירה במכחולו של יחיאל אופנר

 בראש השנה היו יוצאים כל תושבי העיירה לנחל הסמוך לאמירת תשליך,בעיירה לא היו חסרים נהרות

 

ציור הגביר של העיירה משוחח עם הרב

בכל עיירה יש את הגביר של העיירה ועל פיו ישק כל דבר.

ציור שלום עליכם ר' איד-שני יהודים נפגשים בציור של יחיאל אופנר

 כששני יהודים נפגשים מאחלים איש לרעהו "שלום עליכם" בפרט אחרי שלא התראו זמן רב.

 

 

 ציור של בית המדרש בעיירה היהודית

 בית המדרש היה מקום המפגש העיקרי של היהודים בעיירה

שני יהודים רוקדים בקצה העיירה לאחר אמירת לחיים-במכחול הצייר יחיאל אופנר

 יהודים שמחים בעיירה ,השמחה של פעם היתה אמיתית,כולם אפו ובשלו זה לזה בשמחות.

עובד ה' ועובד כפיים,הרפתן מהכפר ר' זוסיק

 הרפתן ר' זוסיק מהכפר בו אני מתגורר,יהודי יודע ספר ועובד כפיים .איפה יש אנשים כאלו היום?

תחפשו לכם פרנסות 'יהודיות'", נהג ר' זוסמן ריבקין ז"ל, הרפתן הידוע של כפר חב"ד, לומר לצאצאיו והמשיך לשמש רפתן, למרות הקושי הבריאותי והכלכלי, רק משום שרבו הורה לו להמשיך בדרכו והוא נקט בדרך 'תמים תהיה' , 12 צנתורים, 6 'קפיצים' וקוצב לב אחד לא עצרו בו מלהמשיך את תפקידו כ"רפתן החסיד" ולקיים סדר יום יהודי מעורר התפעלות שהתחיל בחמש ושלושים בבוקר כשהוא מכניס קדושה ללבושו של חקלאי ובין קש לחלב משלב את שאהבה נפשו: חסידות והלכה, גמרא ומשנה, כאשר תוך כדי העבודה ברפת הוא היה משנן ללא הפסקה משניות וכשהיו ילדיו או נכדיו מצטרפים אליו לחליבה, חזר איתם על דף גמרא

כתבה על ר' זוסיק בעיתון משפחה

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38717

 

קראו על עברו של  שכני הרפתן החסידי ותמונות אמתיות מחייו, בלינק

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30665

ציור שמש העיירה היהודית אוסף כסף למעות חיטים

 בעיירה לא היו חסרים עניים ,לפעמים היו מגיעים לפת לחם.בציור רואים את השמש הדואג לעניי העיירה

חסיד כותב פדיון נפש לרבי

תראו איך החסיד חושב ומותבונן ועושה הכנה נפשית ,לפני שכותב לרבי פדיון נפש

 

ציור-זליג שואב המים של העיירה

 

ראיתם עיירה שיכולה להתקיים בלי שואב מים? למי יש ברז בבית? אולי לגביר.

 

ציור "יהודים הצילו "העיירה בוערת"

בציור רואים את שמש העיירה מציל את ספר התורה מהשרפה שפרצה בעיירה שרפה בעיירה היתה מכלה את כל בתי העץ שבעיירה,ואיך היו מכבים את השריפה?עם דליים!

עוד סדרת ציורי העיירה היהודית (בלינק)  for more paintings of the Jewish shtetl

http://enter-system.com/64475/Products